מטרת החוקרים היתה לבחון האם קבלת מרשם ראשוני לחומרים ממריצים להפרעת קשב וריכוז (attention deficit hyperactivity disorder - ADHD) מרופא שהמטופל מעולם לא ראה באופן אישי קשורה לסיכון מוגבר להפרעת שימוש בחומרים ממריצים (stimulUD) או הפרעות שימוש אחרות בחומרים (substance use disorders - SUDs), ואם קבלת מרשם ראשוני לחומרים ממריצים במהלך טיפול מרחוק לעומת פגישה פיזית קשורה לסיכון מוגבר ל-stimulUD או SUD.
עוד בעניין דומה
המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת The American Journal of Psychiatry, בוצע במתכונת רטרוספקטיבית. החוקרים ביצעו שימוש בנתוני רשומות רפואיות אלקטרוניות מהשנים 2020-2023, ממערכת רפואית ללא מטרות רווח המסונפת אקדמית, בצפון מזרח ארה"ב.
נבדקי המחקר המתאימים היו בני 12 ומעלה עם הפרעת קשב וריכוז וקיבלו לראשונה מרשם כלשהו לחומר ממריץ במהלך תקופת המחקר. קריטריוני ההדרה כללו אבחנה של שימוש בסמים ללא ניקוטין בזמן המרשם הראשוני לחומר ממריץ.
במחקר הוכללו 7,944 חולים. לאחר התאמה למשתנים נלווים, קשר שבוסס על קבלת מרשמים מרחוק בלבד לעומת כל קשר פנים אל פנים לא שינה באופן משמעותי את הסיכון ל-SUD (יחס סיכויים מותאם=0.85, רווח בר-סמך 95%=0.60, 1.20) או stimulUD (יחס סיכויים מותאם=1.28, רווח בר-סמך 95%=0.34, 4.85).
קבלת מרשם מרחוק לעומת פגישה פנים אל פנים בזמן קבלת מרשם ראשון לחומר ממריץ לא שינתה באופן משמעותי את הסיכון ל-SUD עתידי (יחס סיכויים מותאם=1.15, רווח בר-סמך 95%=0.92, 1.44), אך הייתה קשור לסיכון גבוה משמעותית ל-stimulUD (יחס סיכויים מותאם=6.18, רווח בר-סמך 95%=1.34, 28.46).
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שקבלת מרשם לחומרים ממריצים עבור הפרעת קשב וריכוז באמצעות מרשם מרחוק אינה משנה את הסיכון ל-SUD, אך קבלת מרשם ראשוני לחומרים ממריצים באמצעות מרשם מרחוק עשויה לאותת על סיכון מוגבר ל-stimulUD עתידי. התוצאות, במיוחד עבור stimulUD, דורשות אישוש במסגרות בריאותיות אחרות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות