במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Alzheimer's disease, החוקרים ביקשו לזהות גורמים מנבאים להפסקת נהיגה בקרב אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה מסוג אלצהיימר, בהשוואה לקבוצה של משתתפים ללא ירידה קוגניטיבית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 109 משתתפים שכללו 32 נבדקים עם תפקוד קוגניטיבי תקין (גיל ממוצע 65.8), 47 עם ליקוי קוגניטיבי קל (גיל ממוצע 69.1) ו-30 עם מחלת אלצהיימר בדרגה קלה (CDRי<2, גיל ממוצע 72.8). כל המשתתפים עברו הערכה נוירולוגית, נוירופסיכולוגית והדמיית נהיגה בסימולטור בתחילת המחקר, ולאחר 48 ו-84 חודשים נערכו ראיונות מובנים עם המשתתפים ובני משפחותיהם. התוצאים העיקריים היו הפסקת נהיגה, תמותה ומעבר מליקוי קוגניטיבי קל לדמנציה.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך המעקב דווחו אירועי נהיגה מסוכנת בקרב 45% מהמטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל ו-59% מהמטופלים עם מחלת אלצהיימר. מבין המשתתפים עם ליקוי קוגניטיבי קל, 18 (38%) הפסיקו לנהוג (לאחר ממוצע של 35 חודשים), ואילו בקרב קבוצת האלצהיימר, 25 (83%) הפסיקו לנהוג (לאחר ממוצע של 15 חודשים). בנוסף, 36% מהמטופלים עם ליקוי קוגנטיבי קל התקדמו לדמנציה במהלך המעקב.
בניתוח רגרסיה רב-משתנית מסוג Cox זוהו שלושה גורמים מובהקים הקשורים להפסקת נהיגה: גיל (יחס סיכון 1.080), שטף מילולי סמנטי (Semantic Verbal Fluency, יחס סיכון 0.822), ומבחן הליכה בטור (Tandem Walking Test) תוך כדי ספירה לאחור (mTWT, יחס סיכון 1.099). הסיכון לתאונה בסימולטור נמצא מובהק רק בניתוח חד-משתני (יחס סיכון 1.040).
החוקרים סיכמו כי בקרב חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה מסוג אלצהיימר, גיל מבוגר, ירידה ביכולת השליפה הסמנטית וקושי בשילוב משימות מוטוריות וקוגניטיביות מנבאים הפסקת נהיגה. סימולטור נהיגה עשוי להוות כלי עזר נוסף בהערכת כשירות לנהיגה, אך דרושים מחקרים רחבי היקף לבניית פרוטוקול הערכה רב-תחומי מותאם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות