סרטן רירית הרחם 23.08.2022

ביופסיה של בלוטת הזקיף ומיקרו-גרורות בסרטן רירית הרחם

במחקר נמצא: במחלה בשלב T1a, ביופסיית SLN היתה קשורה לסבירות מוגברת ב-90% לזיהויי מיקרו- גרורות בהשוואה ללימפדנקטומיה

סרטן צוואר הרחם. אילוסטרציה

ביופסיה של בלוטת הזקיף (SLN) נמצאת בשימוש הולך ומתגבר בדירוג כירורגי של סרטן רירית רחם בשלבים התחלתיים. במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת ejog, החוקרים בחנו את הקשר בין ביופסיית SLN למיקרו-גרורות בסרטן רירית הרחם.

החוקרים ביצעו מחקר קוהורטה רטרוספקטיבי אשר כלל 6,414 נשים עם סרטן רירית הרחם בשלב T1-2 אשר עברו כריתת רחם ראשונית והערכה כירורגית של קשריות. החשיפה אשר נבחנה היתה הערכה כירורגית של נאדיות (ביופסיית SLN או כריתת קשריות לימפה). התוצא העיקרי שנבדק היה מיקרו-גרורות.

תוצאות המחקר הראו כי במחלה בשלב T1aי(n = 4,608), ביופסיית SLN התבצעה אצל 1,164 (25.3%) נשים. ביופסיית SLN היתה קשורה לסבירות מוגברת ב-90% לזיהוי מיקרו-גרורות בהשוואה ללימפדנקטומיה (1.3% לעומת 0.7%, יחס הסיכויים 1.90, רווח בר-סמך של 95%: 1.02–3.55, P = 0.040).

במחלה בשלב T1bי(n = 1,369), 270י(19.7%) נשים עברו ביופסיית SLN. היארעות מיקרו-גרורות היתה גבוהה יותר משמעותית בקבוצה שעברה ביופסיית SLN בהשוואה לקבוצת הלימפדנקטומיה (8.4% לעומת 5%, יחס הסיכויים 1.74, רווח בר-סמך של 95%: 1.06–2.86, P = 0.028). בקבוצת ה-T2 (ביופסיית SLN אצל 57 [13%] מ-437 נשים), היארעות מיקרו-גרורות היתה דומה בהשוואה בין שתי הקבוצות (7.9% לעומת 7%, יחס הסיכויים 0.88, רווח בר-סמך של 95%: 0.30–2.60, P = 0.818).

החוקרים סיכמו כי תוצאות המחקר הצביעו על כך שפרוטוקול ביופסיית SLN עשויי לזהות יותר מיקרו-גרורות בקשריות הלימפה האיזוריות במקרים של סרטן רירית רחם שלב T1.

מקור: 

Matsuo et. al (2022) DOI: https://doi.org/10.1016/j.ejogrb.2022.06.018

נושאים קשורים:  סרטן רירית רחם,  מיקרו-גרורות,  בלוטת הזקיף,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו