מטרת המחקר הייתה להציג את תוצאותיה של תוכנית מעקב אחר מצב צינור השופכה ולבחון את שעור ההישנות של סרטן בצינור השופכה לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית וכיס השתן (RC).

במסגרת המחקר התבצעה אנליזה רטרוספקטיבית של נתונים קליניים והיסטו-פתולוגיים אשר נאספו מגברים אשר עברו RC ומעקב צינור שופכה, בין ינואר 2011 לאוקטובר 2016.

תוצאות המחקר הראו כי RC התבצעה אצל 491 גברים. 31 ו-19 גברים עברו כריתה סינכרונית (ממאירות, n=10, 32.3%) ומדורגת (ממאירות, n=6, 31.6%) של צינור השופכה, בהתאמה. יתר הגברים (441) עברו מעקב, כאשר 183 (41.5%) עברו לפחות אורטרוסקופיה אחת, 14 (3.2%) כריתות של צינור השופכה התבצעו ו-12 (2.7%) ממצאים העידו על הישנות מחלה בצינור השופכה (UR). מתוך מקרי ה-UR,י7 (58.3%) גברים התייצגו עם תסמינים ו-5 (41.7%) זוהו בזכות מעקב. לאחר משך מעקב חציוני של 21.8 חודשים, שרידות לאחר שנתיים אצל גברים שעברו כריתת צינור שופכה סינכרונית הייתה 71.4% (לעומת 84.6% ללא כריתה, 92.9% בעקבות כריתה מדורגת ו-83.8% בעקבות כריתה לטיפול בהישנות).

החוקרים סיכמו כי UR בעקבות RC הייתה נמוכה אצל גברים ללא גורמי סיכון למחלה של צינור השופכה. אורטרוסקופיה שנתית וציטולוגיה מדגימת שתן עשויות לא להיות שימושיות ומתאימות בחלק מהגברים לאחר RC, ולא נראה שיש להן השפעה של שרידות לאחר שנתיים.

מקור: 

Karl H Pang  et. al (2021) Journal of Clinical Urology DOI:  https://doi.org/10.1177/2051415820920519

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה